-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
מאין באנו ולאן אנו הולכות: יומן לידות
לפני יומיים נפגשתי עם אשה בקליניקה. כשהסתיימה הפגישה ונפרדנו ליד הדלת, היא סיפרה לי שעתידה היא ללוות את אחותה בלידה בימים הקרובים.
יש לך טיפ עבורי? היא שאלה.
נשמתי.
במה אצייד אותה לדרך?
כך, על המפתן?
מה מכל הדברים בעולם יתאים כרגע? ייכנס לתיק הלידה?
*
אחרי שנכנסה נשימה אמרתי לה:
שוויון נפש.
מצאי את המקום בתוכך שעוזר לך ותומך אותך כדי להיות בשוויון נפש.
כשאמרתי לה זאת עדיין לא ידעתי שאחותה, (היולדת האמורה) לוותה אותה בארבעת הלידות שלה עצמה ושהיא מאוד רוצה להיות טובה ותומכת כמוה ולא יודעת איך לעשות זאת. לא ידעתי שהיא הרגישה חוסר אונים בפעם הקודמת כשלוותה את אחותה. לא ידעתי עוד הרבה דברים.
ה"טיפ" שלי לא היה קשור לסיפור עצמו, לתכנים, לקשר החזק ביניהן, להיסטוריה שלהן.
ה"טיפ" שלי, שנאמר כהרף עין, היה קשור כנראה לתמיכה בלידה באשר היא ולתקופה הנוכחית – למה שעובר עלי.
*
לידה היא חוויה עוצמתית ויש אומרים אף מטלטלת. זו חוויה שבה האשה היולדת "מנוערת" היטב וצריכה תמיכה. מילים כמו דרמה, עוצמה, סכנה, פחד, כאב – נכנסות לא אחת לתוך השדה ומבקשות מענה.
אישה בלידה עשויה לעבור טלטלה רגשית פיסית ורוחנית. הכוחות כולם נוכחים בה. לעיתים, חלקם יבואו לידי ביטוי יותר מאחרים ולעיתים כולם יעורבבו ויהפכו לאחד. לעיתים, היולדת עצמה תהיה באותו מצב שבו נמצא העובר / תינוק שלה: מצב שבו המודעות התודעה הגוף והנפש מעורבבים ומאוחדים ואי אפשר להפריד ביניהם. במקרים כאלו, ייקח זמן עד שהחלקים ייפרדו שוב, לאחר הלידה, והיא תחזור לעצמה, כלומר: החלקים יושמו כל אחד במקומו.
לפעמים הערבוב עצמו הוא חיוני. הוא שמאפשר לנו לצלוח את התהליך הזה ולצאת מהבלנדר הזה חדשות, אחרות.
ומה קורה למלווים במרחב כזה? לתומכים? למה הם נדרשים? נדרשות?
*
הן נדרשות להיות עוגן.
להיות יציבות ולא להזדהות עם הטלטלה.
לא להיסחף לתוך המערבולת.
זוהי יכולת נפשית ותודעתית נלמדת.
יש בינינו כאלו שהדרך לשם תהיה עבורן פשוטה וקלה ויש כאלו שיעברו בהרבה שערים.
ממש כמו בהורות – ככל שאני, כאמא או כתומכת בלידה, למדתי למצוא את נקודת שוויון הנפש שלי, יכולתי להיות לעזר רב יותר עבור ילדי או עבור היולדות שליוויתי. זהו שריר שממשיך להתפתח אצלי. אני משקיעה בו מאוד.
זוהי איננה אדישות. זהו מקום שיכול להיות עם האשה בחמלה, לראות אותה, את הצרכים שלה ושל הסיטואציה. מקום שמאפשר לעצמו לטעות, לבדוק, לחקור. מקום שמאפשר לעצמו לא לדעת ולא לְרַצּוֹת או להציל אותה.
ו… ככל שיהיו בי יותר חלקים שסומכים על היולדת ועל התינוק, נקודת שוויון הנפש שלי בזמן לידה תהיה יותר בהירה ומזוקקת.
*
ואיך כל זה קשור לאשה שפגשתי השבוע ולזה שאמרתי לה מה שאמרתי?
הטלטלה החיצונית, ההפגנות, הגשרים, הפוליטיקה, המציאות הלא ודאית, מחזקים עבורי עוד ועוד את ההבנה הזו.
אם פעם חשבתי שהזדהות עם כאב של אחר מאפשרת לי להיות עבורו, היום אני מבינה שזה פשוט הפוך.
ככל שאשמור יותר על קו האמצע שלי, אחפש ואמצע את נקודת שוויון הנפש שלי, אוכל להיות עוגן עבור עצמי ועבור המרחב.
מקום על האדמה 
❤❤❤
אהבתיאהבתי
הכתיבה שלך תמיד כל כך מדוייקת ומרגשת. מחבר אותי לעצמי.
אהבתיאהבתי