61. אינטימיות

ימי הקורונה, גם אם הם ימי לידה וגם אם הם ימי מוות הם ימים של אינטימיות.

המלה הזו צצה בראשי באחד הבקרים ולא הסכימה להניח.

נזכרתי בחדר לידה בלניאדו. אינטימיות בתוך כאוס ועומס של לידות היתה יכולה להיווצר כהרף עין. בין מיילדת ליולדת, בין מיילדת לחברתה. אין לזה קשר לאיברים חשופים בלידה כלל וכלל או לעובדה שלידה היא מעשה אינטימי של שני גופים זה בזה. השאלה מתי היא נוצרת ומתי לא, נשארה פתוחה עבורי לאורך השנים. תמיד סיקרן אותי הפוטנציאל, האפשרות התאורטית והפרקטית להיווצרותה.

לפעמים, כשהייתי יוצאת למשמרת בבית חולים, עופר היה מאחל לי שתהיה לידה במרכז לידה. הוא ידע ששם, הסיכוי לאינטימיות היה גדול מבחינתי ואולי לכן, כך חשבתי, גם ללידה זורמת ובריאה.

כשאני מנסה לשחזר את העבודה בחדרי הלידה ה"רגילים", המלאים ציוד ואביזרים, אני נזכרת שכשהיא היתה מגיעה, או ברגע הפגישה הראשון או לאחר לידה ארוכה, זה היה תלוי בדרך כלל באחד החושים: ראיה שמיעה ומגע.

לפעמים די היה במבט. קשר עין לעין או קול שנשמע או יד מונחת. אני זוכרת מקרה כזה. החלפתי את המיילדת שהיתה  במשמרת לפני. האשה היולדת היתה בעמידת שש על מיטת הלידה ודקות ארוכות לא ראיתי את פניה. היא היתה מכונסת בתוך עצמה ושני מלוויה עמדו / ישבו לידה בלי מילים. אמרתי משהו, אולי כדי שהיא תשמע את קולי ותדע שהתחלפנו, שמתי יד על גבה וכהרף עין נוצרה בינינו אינטימיות שעד היום אני מרגישה אותה כשאנו נפגשות. גם היום, אחרי שנים של חברות ואהבה ועוד לידה משותפת, הרגע הזה של האינטימיות הראשונה בינינו – קיים.

*

מעניין שלא תרגמו את המלה הזו לעברית. במלון אבן שושן היא מופיעה עם ההגדרה הבאה: קירבה, משפחתיות, רוח של ידידות ורעות. אולי, כשאנו מעלים אותה על שפתותינו אנחנו מרגישים משהו נוסף.

*

ימי הקורונה הפכו את העולם כולו לאחד והיחסים בין הארצות והעמים הפכו ברגע לקרובים יותר מתמיד. סוג של אינטימיות. אנחנו יודעים מה קורה אצלם והם יודעים מה קורה אצלנו כי ברמת המקרו זה  בדיוק אותו דבר.

האמנם זה לא תמיד היה כך ורק סיפרנו לעצמנו שאנו כה שונים?

המצאנו הבדלים על הבדלים צבענו בצבעים הפרדנו והפרדנו. נתנו לשינויים ביננו ולייחודיות שלנו להאפיל על המשותף, על הכל כך דומה.

*

המחשבה על הטוב שיכול לקרות לכדור הארץ כולו ובמציאות הקרובה שלנו כאן בעקבות מה שקורה עכשיו משמחת אותי. אני שוב מקווה שהטוב יגבר על כוחות האופל שמנצלים גם הם את ההזדמנות. גם הם, בתוכי, שמים לב מתי עולה פחד ונאחזים בו אבל אז, הפטנט שלי, הוא לחפש עוד אינטימיות עם עצמי ומבט על. בן רגע, ביני לביני, אני לא באמת מאמינה לפחד ומבט העל מאפשר לי לראות את הפוטנציאל הגלום בשינוי המופלא שיכול לקרות, וכבר קורה.

האינטימיות הזו – הגלובלית המשפחתית והאישית, יוצרת אצלי תנועה חדשה. אני מבינה בעוד רמה את המילים הכל אפשרי. מי היה מאמין דקה לפני שמשהו כזה יכול לקרות? רחובות ללא מכוניות, ללא חנויות פתוחות, ליל סדר בחיק המשפחה הגרעינית בלבד, שמים בלי מטוסים, משפחות שלמות בבית לזמן לא ידוע ועוד מליון שינויים שקשה היה להעלות אותם בדמיוננו. כאילו מישהו כתב תסריט דמיוני לחלוטין ואנחנו, כל דיירי כדור הארץ, חיים בתוכו.

באינטימיות החדשה הזו, מתגלה לי עוד טפח של הרצון שלי. היא פותחת לי פתח לכנות חדשה ומאפשרת לי לשאול מחדש מה אני רוצה. אני יודעת שבכל רגע של חיבור אינטימי ביני לביני, כשאדע מה אני רוצה, אוכל להושיט יד לעצמי ופשוט לתת לי.

5 Comments on “61. אינטימיות

  1. כמה מרגשת הכתיבה שלך, הרטט העדין שעובר ונוגע ומעביר את האינטימיות כמשהו עדין, שלרגע נוכח בבירור ולרגע נעלם, כמו שכתבת: כשאדע מה אני רוצה, אוכל להושיט יד לעצמי ופשוט לתת לי
    כמה יפה ונכון, תודה אהובה

    אהבתי

    • הי אני לא מזהה מי זו..
      אשמח שתכתבי את השם.
      לגבי הבגץ אנחנו מחכות שחיות תקבע מועד לדיון המורחב. כנראה יהיה בחורף/ אביב הבא. בינתיים נדרשות לסבלנות 🌷

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: