11. דין

כשהבנו שאנו צריכות להיוועץ בעורכי דין לא חשבנו שנהפוך למומחיות בתחום המשפטי הקשור ללידות בית או מרכזי לידה. חוק פקודת המיילדת, תקנות בריאות העם, הפכו לאט לאט לחלק מחיינו.

"דין" הוא כינוי לכלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, או לגבי שאלה משפטית מסוימת – כך כתוב במילון האינטרנטי –מילוג. גם החיפוש בקונקורדנציה אחר המילה דין לא העלה משהו קונקרטי יותר מדי. לפעמים מקבלים דין מידי שמים, לפעמים על ידי פשוטי העם ולעיתים על ידי שופט.

במקרה שלנו, עדיין לא ברור מידי מי נקבל את הדין או מה הוא יהיה . זה שאנו בטוחות בצדקת דרכנו לא מספיק.

התחלנו את הדרך המשפטית שלנו בעולם הלידות בארץ תשעה חודשים לאחר ההקמה.

 

מאי 2012 ל"ג בעומר. החלטתי לא ללכת למדורה של בית ספר קשת ובמקום זה אני יושבת בבית בשקט,  ועוברת על מיילים. אני נתקלת במייל שנשלח לכל מיילדות הבית ממיכל בונשטיין יו"ר אמה"י ומבינה שיצא חוזר מנכ"ל חדש ממשרד הבריאות ללידות בית. אני קוראת שורה שורה וכאשר מגיעה לשורה האחרונה בדף הראשון עוברת עלי צמרמורת ונעשה לי חם בכל הגוף. אני קוראת:

"חל איסור על הפעלת מקום הנועד לקבל לידות שאינו מוסד רפואי מורשה".

אחרי שחזרה הנשימה אני מתקשרת לעפרית . היא לא עונה כי היא נמצאת במדורה עם אמרי, בנה הצעיר. המחשבות מתרוצצות בראשי ולא נותנות מנוח. מאיפה צץ המשפט הזה?? לפני שבוע, בטיוטא לחוזר, הוא לא היה!

למחרת, עפרית ואני מתייעצות עם עורכת דין , ידידה שלנו שאומרת לנו: חוזר מנכ"ל הוא לא חוק. אלו הן הנחיות מקצועיות. החוק שאתן עובדות תחתיו הוא "חוק פקודת המיילדת" והוא אינו מדבר כלל על מקום הלידה. יש לכן תווך גדול של תחום אפור. יש פה שאלה בכלל האם המשפט הזה הוכנס לחוזר בסמכות. הנחיות מקצועיות לא אמורות לכלול דבר לגבי מקום הלידה. הן אמורות לציין מי יכולה ללדת בבית ומי לא, מתן תרופות, ציוד וכו. בחוק פקודת המיילדת לא מוזכר דבר וחצי דבר הקשור במקום הלידה.

אוקי, נכנסת נשימה. אבל בכל זאת.

 

אפשר לומר, שמאז אותו יום לא היינו רגועות לגמרי בכל הנושא של הסדרת העניינים מול משרד הבריאות. מצד שני, המשכנו לעבוד, התחלנו לאסוף נתונים לגבי הלידות והתהליכים בבית יולדות וידענו שיש בידינו אוצר: מודל שעובד ועובד נפלא. הרגשנו אחראיות ובטוחות בדרכנו. לאורך השנים, הוזמנו לשיחות כאלו ואחרות במשרד הבריאות והיה ברור לכולם שאנו ממשיכות לעבוד ושזה אכן תחום אפור: לידת בית בבית המיילדת (עפרית) ולא בבית היולדת. ידענו שיום יבוא ונאלץ להתמודד עם המשפט הזה ( "חל איסור…"), שלא הבנו כיצד הוכנס לחוזר מנכ"ל בפתאומיות. מאז עברנו כברת דרך בחיפוש אחר עורכי הדין שלנו . נפגשנו עם לא מעט אנשי מקצוע בתחום וחיפשנו גם כאן את הדבר המדויק לנו, כמה שניתן. בדקנו, התייעצנו, ושוב חיפשנו. עשינו סיבוב גדול ולפני שנתיים מצאנו אותם. הבנו, שכדי להתמודד עם פקידי משרד הבריאות אנו צריכות לדבר בשפה שלהם ובחרנו משרד גדול ומוכר, שמדבר בשפה של הגדולים. שני האנשים שישבו מולנו – גרי וגלי, היו גם חכמים ומקצועיים, גם נחמדים וגם יכלו להתחבר למהות של מה שהבאנו וזה לא היה מובן מאליו.

 

במהלך הזה, בעבודה מול עורכי הדין שלנו שייצגו אותנו לאורך הדרך הבנו שני דברים: 1. עדיף לסגור דברים לא בדרך משפטית אלא לדבר ולהגיע לשיתוף פעולה אנושי, וזה מה שניסינו לעשות בשנתיים האחרונות. 2. החוק או התקנות או כל טקסט משפטי אחר, הוא טקסט שנתון לפרשנות בדיוק כמו שיר של ראשון ואחרון המשוררים.

 

היום אנו מבינות שלנהל מרכז לידה בישראל זה גם להבין קצת בדינים ומשפטים. מסתבר שמשרד הבריאות של 2017 לא הסתפק בהכנסה של הערה לחוזר מנכ"ל. במרץ האחרון הובהר לנו על ידם שאנו צריכות להוציא רישיון של בית חולים כדי להמשיך לקבל לידות בבית יולדות. אנחנו לא רוצות להיות בית חולים חזרנו ואמרנו, והפקידים בשלהם: אתם מפעילות בית חולים ללא רישיון. אם תמשיכו לקבל לידות בבית יולדות, יישלל רישיונכם.

 

אוקי. הבנו. לצעוק גוואלד על האבסורד שמתחולל נגד עינינו לא יעזור. אנחנו מיילדות ולא עורכות דינים ומשפטים. כדי להצליח ולשנות את המציאות היומיומית של הלידות במדינת ישראל לא מספיק להקים מרכז לידה. לא מספיק להקים חומה ומגדל. לא מספיק להבין בגוף, להבין בלידה, לבוא מתוך אהבה לנשים לתהליכים, לא מספיק לחוש תחושה עזה של שליחות. צריך כנראה עורכי דין מעולים ויצירתיים. במקביל, אנו מבינות שהעובדה שאנו לא יכולות לקבל לידות בבית יולדות היא סמלית ולא קשורה רק אלינו. אנחנו מתחילות להבין שהסיפור כאן הוא הרבה יותר גדול – הוא קשור לשליטה גברית, לתרבות שמקדשת רופאים, קשור לפוליטיקה ולכלכלה של בתי החולים, קשור לאובדן של עוד ועוד פיסות מחופש הבחירה שלנו כאן בארץ . אנחנו גם מבינות שבזכות המקרה הפרטי של בית יולדות יש כאן הזדמנות נדירה לשיפור אדיר ממדים בתרבות הלידות בארץ ובאפשרויות הגלומות בחיבור ללידה. חיבור זה, לא היה יכול כנראה לקרות אם היינו ממשיכות לעבוד כרגיל ומשרד הבריאות לא היה מתערב. אם יהיה תהליך משפטי כלשהו ותהליך חוקתי, הוא ישפיע על איך יראו הלידות שלנו כאן בארץ למשך הרבה מאוד שנים וזה יהיה לטובת כולנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: