אודות בשלבים

1. קיץ 2017  – נולד בלוג. בית יולדות הינו מרכז לידה עצמאי הפועל משנת 2011 בישראל.  בחודש מרץ 2017 קיבלנו, עפרית השותפה שלי ואני, מכתב ממשרד הבריאות שבישר לנו כי לא נוכל להמשיך לקבל לידות בבית יולדות. מאז החל תהליך חברתי – ציבורי – משפטי , שמטרתו לנרמל את לידות הבית ובעיקר – לדאוג לכך שיקומו מרכזי לידה עצמאיים בישראל. הבלוג מתאר את מסעי ומסענו האישי והציבורי מאז שחל השינוי במרץ האחרון, תוך שילוב סיפורים מאחורי הקלעים של המיילדות שלנו מאז ההקמה.

2. חורף 2018 – מאז שכתבתי את ה"אודות" הראשון היו שינויים בפעילות בית יולדות שעליהם אני מספרת בפוסטים. בסתיו 2018 קיבלנו את לידת הבית האחרונה שלנו וסגרנו את בית יולדות. התהליך המשפטי בהובלת צוות  זכותי ללדת ממשיך ואנו מבינות שהוא נועד עבור כל נשות ישראל. סיפורו של בית יולדות חשוב ותקדימי.

3. סתיו 2019 – לפני שנה יצאתי לשנת שמיטה מהלידות וכרגע נראה ש"השנה" מתארכת. עפרית המשיכה ללוות לידות ואני המשכתי לכתוב. במהלך השנה החולפת גילינו כי אנו רוצות להעביר הלאה את הידע שלנו וכיום – סתיו 2019 – אנו פותחות ביחד את ההכשרה הישראלית הראשונה ללווי הריון. הכתיבה בבלוג הפכה לחלק מחיי והיא מלווה אותי וממלאת אותי השראה. הבנתי שאני מגלה את עצמי בתוכה וכמעט מופתעת בכל פעם מחדש ממה שיוצא. כשאני מתחילה לכתוב עם רעיון מעורפל או קצה של מחשבה, האצבעות מגלות לי את מה שרוצה להכתב.

4. אביב 2020 – אני מבינה שהכתיבה בבלוג מתארת את הלידות, את המהות שלהן, את פיסות המציאות שלהן בתוכי. חוט שזור בתוך קורות חיי.

בלידות ראיתי את האור את החושך את הגוף בשיא תפקודו ובשיא חולשתו, את הרגשות, את הטלטלות ואת השקט. זה היה בתוכי, בתוך הנשים היולדות ובתוך העוברים הנולדים. זה היה בפנים וזה היה בחוץ. זה היה מכאן מלב ליבה של האדמה וגם הכי לא מכאן. זה היה מקום על האדמה שכלל בתוכו את הבראשית ואת האחרית. זהו מעיין על סופי שמחבר אותי למי שאני ומאפשר לי לחקור את החיים ואותי ולספר לכם על הגילויים הקטנים והגדולים. אני מקווה שהידע מתוך עולם הלידה שמופיע בבלוג יפגוש כל אחד ואחת מהקוראים במקום המיוחד שלו או שלה והכי אשמח אם פשוט תהנו מהקריאה.

תמי טסלר

 

%d בלוגרים אהבו את זה: